מעבר לארכיטקטורת SASE (Secure Access Service Edge) הוא אחד המהלכים האסטרטגיים ביותר שצוות IT מודרני יכול לעשות. אבל למרות ההבטחות הגדולות של SASE, ההצלחה של המהלך תלויה בהכנה מוקפדת. שלב ה־Cut-Over – כלומר המעבר בפועל מתשתיות רשת מסורתיות למודל ענני, מבוסס Edge, המשלב אבטחה וקישוריות – הוא משימה מורכבת. ואם לא טיפלתם מראש בתכנון רוחב הפס ובאופטימיזציית ה־WAN, אתם נכנסים לסערה בעיניים עצומות.
למה השלב הזה קריטי? כי SASE משלב רשת ואבטחה בזמן אמת. פונקציות כמו ZTNA (Zero Trust Network Access), SWG (Secure Web Gateway) ו־CASB (Cloud Access Security Broker) פועלות אינליין ודורשות ביצועים רציפים ואחידים. בלי הכנה מתאימה, התוצאה עלולה להיות הרסנית: שיחות מנותקות, אפליקציות איטיות, חורים באבטחה ומשתמשים מתוסכלים.
במאמר נעמיק כיצד להימנע מהמצב הזה. תלמדו איך לתכנן נכון את רוחב הפס, לכוונן את ה־WAN לביצועי שיא, ולהבטיח פריסת SASE חלקה, מאובטחת ומוצלחת.
עיקרי הדברים
- תכנון רוחב פס הוא הבסיס להצלחת SASE. בלי קיבולת מספקת – הביצועים קורסים.
- אופטימיזציית WAN מצמצמת שיהוי (Latency) ומבטיחה זרימת נתונים יעילה, במיוחד בסביבות היברידיות.
- דילוג על השלבים האלה מוביל לכשלים בגישה, ירידה בביצועים וכישלון בפריסה.
- המדריך הזה נותן צעדים טקטיים לאודיט, תכנון ואופטימיזציה – לפני שה־Cut-Over מתחיל.
מהו SASE Cut-Over?
בעולם הרשתות, “Cut-Over” הוא הרגע שבו מערכת חדשה מחליפה את הישנה – בזמן אמת, כשהמשתמשים כבר תלויים בה. עם SASE, לרגע הזה יש משקל כבד יותר: אתם לא רק מחליפים נתבים או משדרגים פיירוול – אתם משנים מן היסוד את הדרך שבה הארגון מתחבר לאינטרנט ומאבטח אותו.
במהלך Cut-Over ל־SASE מתרחשים כמה שינויים דרמטיים:
- SD-WAN מחליף קונפיגורציות WAN מסורתיות כמו MPLS.
- מערכי אבטחה נעים ממודלים מרכזיים מבוססי Appliances לפתרונות ענן מבוזרים.
- נקודות הקצה של המשתמשים מתחילות להתחבר דרך Gateways חדשים, עם מדיניות ובקרות חדשות.
זה לא שינוי קטן. אתם מבצעים דה-צנטרליזציה של היקף הרשת, מכניסים בדיקות תעבורה בזמן אמת בכל נקודות ה־Edge, ומחילים מדיניות אבטחה גרנולרית לפי זהות, מצב המכשיר ואופי השימוש באפליקציות.
והכול חייב לעבוד מיום אחד.
לכן שלב ה־Cut-Over רגיש כל כך. אם רוחב הפס לא מוכן לתמוך במסלולי ניתוב חדשים, במנהרות מוצפנות או בעומסי בדיקה מוגברים – הכול, מ־VoIP ועד Salesforce, עלול לקרוס. מעבר מוצלח ל־SASE דורש לא רק תכנון – אלא הנדסה מדויקת סביב רוחב פס ותשתית WAN.
למה רוחב פס קריטי ב־SASE?
תדמיינו שכל חבילת נתונים שהארגון שלכם מייצר – אימיילים, שיחות וידאו, כניסות ל־SaaS – עוברת מבוך של בדיקות אבטחה, נקודות Edge גלובליות ומנועי מדיניות. זה מה ש־SASE עושה: מוסיף שכבת אבטחה עשירה מעל שכבת הרשת. וזה נהדר להגנה – אבל יוצר עומס.
כאן רוחב הפס הופך לגיבור הבלתי־מוערך של תהליך ה־Cut-Over.
עומסי תעבורה בזמן אמת
SASE מעבד כל זרם נתונים ברגע שהוא מתרחש. בין אם זה ZTNA שמאמת משתמש ובין אם SWG שבודק תוכן אינטרנטי – הדרישה ל־Throughput רציף היא מתמדת. אם המעגלים שלכם לא עומדים בזה – תקבלו עיכובים ונפילות.
תקורה של אבטחה
הצפנה, בדיקה וניתוב של תעבורה דרך CASB, FWaaS ו־DLP מוסיפים משקל. כל “קפיצה” מוסיפה מילי־שניות, ואם רוחב הפס דחוק – הן מצטברות מהר.
אפליקציות רגישות לשיהוי (Latency-Sensitive)
כלים כמו Microsoft Teams, Zoom ו־VoIP תלויים בג’יטר נמוך (Low Jitter) ובאובדן מינימלי של חבילות (Packet Loss). כשיש גודש בתעבורה בגלל קווים שלא תומכים בעומס, הכלים האלה נפגעים מיד: איכות השיחה יורדת, המסכים קופאים וחוויית המשתמש מתרסקת.
לכן תכנון רוחב פס הוא לא “Nice to Have” – אלא קריטי למשימה. ובכל זאת, ארגונים רבים ממעיטים בחשיבותו ולא מבינים כמה רוחב פס יידרש בפועל לאחר מעבר ל־SASE.
טעויות נפוצות בתכנון רוחב פס
שימוש בנתוני שימוש מיושנים
דו"ח שימוש מ־6 חודשים אחורה? חסר ערך. במיוחד אחרי הקורונה, דפוסי העבודה השתנו דרמטית. עבודה מרחוק, מיגרציות לענן ושיחות וידאו העלו דרישות תעבורה בכל הארגונים.
התעלמות מעומס עובדים מרוחקים
עובדי Hybrid ו־Remote הם כבר הנורמה. הם מתחברים דרך VPN או Nodes בקצה הענן, וצורכים לא פחות תעבורה מאשר עובדים מקומיים. התעלמות מהם תגרום לקווים לא מספקים ולתלונות משתמשים.
חוסר תכנון לפיקים בתעבורה
אפליקציות לא צורכות רוחב פס באופן אחיד. יום שני בבוקר (גל כניסות), או גיבוי אמצע שבוע – יכולים להקפיץ שימוש זמני. אם הרשת לא מסוגלת לעמוד בזה – הכל נשבר. חייבים לתכנן גם לפי פיקים וגם לפי ממוצעים.
הנחת צרכים אחידים לכל הסניפים
One Size Doesn’t Fit All. סניף מכירות קטן בשיקגו לא צריך את אותו רוחב פס כמו מרכז פיתוח כבד־נתונים. ובכל זאת, צוותי IT רבים מחלקים רוחב פס באופן שווה – ומתעלמים מכמות המשתמשים, סוגי האפליקציות והחשיבות העסקית בכל מיקום.
איך לבצע אודיט ותכנון רוחב פס
לפני שמשקיעים בעוד קווים או צוללים לאופטימיזציית WAN, צריך להבין איך נראית הרשת בפועל. זה אומר אודיט מקיף של רוחב פס ובניית תוכנית מבוססת נתונים שתומכת בארכיטקטורת SASE – לא רק להיום, אלא גם לרבעון הבא, לשנה הבאה ולמה שמעבר.
מיפוי שימוש נוכחי בסניפים
התחילו במיפוי כל סגמנט רשת: סניפים, דאטה סנטרים ואתרי Remote. תעדו את הקווים הקיימים, הקיבולת המקסימלית שלהם והניצול בפועל. אל תזלזלו בסניפים קטנים – הם יכולים להפוך ל"כאב ראש" לא פרופורציונלי אם לא מטפלים בהם.
זה לא רק כמות – אלא גם איכות. חשוב למדוד:
- Latency (שיהוי)
- Jitter (חוסר יציבות)
- Packet Loss (אובדן חבילות)
- Throughput בשעות שיא
ניתוח תעבורה לפי סוג אפליקציה
לא כל תעבורה שווה. סנכרון קובץ ל־OneDrive ≠ שיחת Zoom או סשן Citrix. השתמשו בכלים כמו Deep Packet Inspection (DPI) או פיירוול מודע־אפליקציות (Application-Aware Firewall) כדי לסווג את התעבורה:
- תעבורת SaaS (Salesforce, Google Workspace)
- אפליקציות בזמן אמת (Zoom, VoIP, Teams)
- העברות מסה (גיבויים, עדכוני מערכת)
- גלישה ואתרי מדיה חברתית
ברגע שמפרקים את זה לרכיבים, אפשר לקבל החלטות חכמות: איזה סוגי תעבורה מקבלים עדיפות עליונה, ואיזה ניתן לדחות או לתזמן לשעות שאינן עומס.
הגדרת Throughput ממוצע מול מקסימלי
טעות נפוצה של צוותי IT היא להתמקד רק בשימוש הממוצע ברוחב פס. אבל הממוצעים מסתירים את האמת. ייתכן שהרשת שלכם מתפקדת מצוין 90% מהזמן-עד שגיבוי כבד מתחיל או שכל צוות המכירות עולה יחד לוובינר.
חשוב לתעד גם דפוסי שימוש ממוצעים וגם שיאים (Peaks). תכננו את רוחב הפס לא רק לתנאים רגילים, אלא גם לתרחישי קיצון. אם הרשת שלכם שורדת את העומס המקסימלי-כל השאר יעבוד חלק.
תכנון לעומס נוסף מתעבורה מוצפנת
אחרי מעבר ל־SASE, חלק גדול יותר מהתעבורה יהיה מוצפן-וגם יעבור בדיקות. זה מייצר תקורה (Overhead) משמעותית. לדוגמה, בדיקת TLS בלבד יכולה להוסיף עד 30% עומס נוסף על עיבוד ורוחב פס.
ודאו שהתכנון שלכם לוקח את זה בחשבון. אחרת, ה־SASE Gateway עלול להפוך ל־נקודת חניקה (Bottleneck).
התאמת רוחב פס למספר המשתמשים ולקריטיות של האפליקציות
צוות המכירות יצרוך יותר וידאו ו־VoIP. המפתחים יעלו קבצים ענקיים. אין טעם להתייחס לכל המשתמשים באופן אחיד.
הקצו רוחב פס בהתאם לחשיבות העסקית של האפליקציות ולסוגי הנתונים שהם מעבירים.
כך תוכלו לבצע Right-Sizing של הקווים-לא רק “יותר גדולים”, אלא גם חכמים יותר.
מהי אופטימיזציית WAN?
WAN Optimization הוא כמו סכין שווייצרית לרשת ה־WAN שלכם. בעוד ש־SD-WAN מנהל בחירה חכמה של מסלולים וניתוב, אופטימיזציית WAN גורמת לנתונים עצמם לנוע מהר ויעיל יותר.
כשמשלבים בין השניים-מקבלים רשת מהירה, עמידה וחסכונית, מותאמת לעולם ה־SASE.
הגדרה ומטרות
אופטימיזציית WAN כוללת טכניקות שמצמצמות את כמות הנתונים שנשלחת ברשת-בלי לפגוע בחוויית המשתמש. המטרות:
- לצמצם צריכת רוחב פס
- לשפר זמני תגובה של אפליקציות
- להפחית שיהוי (Latency) בתעבורה ארוכת־טווח
- להקטין עלויות WAN
במילים אחרות: להשיג יותר ביצועים מאותה תשתית (או אפילו פחות).
טכניקות מרכזיות באופטימיזציית WAN
- Caching: נתונים שחוזרים על עצמם (למשל קבצי עדכון תוכנה או קבצי אימייל) נשמרים מקומית בסניף, כדי לצמצם פניות חוזרות לענן או לדאטה סנטר.
- Data Deduplication: מקטעי נתונים זהים נשלחים רק פעם אחת. בקשות עתידיות משתמשות בהפניות למידע השמור.
- Compression: דחיסת נתונים לפני שידור, מצמצמת את מספר החבילות.
- Protocol Optimization: שיפורים בפרוטוקולים "קשקשנים" כמו TCP להפחתת Handshakes או Retransmissions מיותרים.
- Latency Reduction: טכניקות כמו TCP Window Scaling או Selective ACK מקטינות שיהוי במיוחד בקווים גיאוגרפיים ארוכים.
שיפור ביצועי TCP/UDP למרחקים
SASE שולח לעיתים קרובות תעבורה במסלולים ארוכים-במיוחד לאפליקציות ענן או Nodes גלובליים. אופטימיזציית WAN מבטיחה שתעבורה זו, במיוחד אפליקציות כבדות TCP, לא תסבול משיהוי.
גם תעבורה מבוססת UDP (כמו VoIP) נהנית-באמצעות shaping עדיף ו־Prioritization של חבילות.
מיצוי הקווים וחיסכון בעלויות
באמצעות דחיסה ודדופליקציה, צורכים פחות רוחב פס. המשמעות: ניתן לדחות שדרוגים יקרים או להקטין את הקיבולת העודפת שצריך לרכוש.
במקרים רבים, חברות מדווחות על 30–70% חיסכון בשימוש ברוחב פס בזכות אופטימיזציה אפקטיבית.
עובד הכי טוב עם SD-WAN
SD-WAN נותן שליטה על המסלול שבו עוברת התעבורה. WAN Optimization מבטיחה שהתעבורה עצמה תהיה היעילה ביותר.
ביחד-הם יוצרים צמד חזק במיוחד.
איך לבצע אופטימיזציית WAN לפני מעבר ל־SASE
להכין את ה־WAN לפני Cut-Over ל־SASE זה לא “בונוס” – אלא הכרחי. המעבר מכניס פונקציות אבטחה בזמן אמת, Cloud Breakouts ותלות גדולה יותר בגישה מרחוק. ה־WAN חייב להיות מוכן להתמודד עם המורכבות החדשה. כך עושים את זה:
תעדוף תעבורה לפי קריטיות (מדיניות QoS)
לא כל הנתונים דחופים באותה מידה. צריך להגדיר מדיניות QoS (Quality of Service) שמבטיחה שתעבורה קריטית – כמו קול ווידאו – תקבל את רוחב הפס שהיא צריכה בזמן אמת.
קבעו מחלקות תעבורה:
- עדיפות גבוהה: VoIP, Zoom, MS Teams
- עדיפות בינונית: Office 365, אפליקציות ענן
- עדיפות נמוכה: YouTube, עדכוני תוכנה
יישמו את המדיניות בכל סניף, ודאגו שהיא תשוכפל גם ב־Cloud Edge לשמירה על עקביות.
שימוש בבחירת מסלול חכמה
עם SD-WAN, אפשר לנתב תעבורה לפי תנאים בזמן אמת. קו מציג Latency גבוה? העבירו למסלול בריא יותר. שיעור Packet Loss חוצה סף? עקפו את המסלול הבעייתי.
כאן נכנסת אופטימיזציית WAN שמפחיתה עומס על כל מסלול, בעוד SD-WAN בוחר את הנתיב האופטימלי.
פריסת WAN Accelerators בסניפים
מאיצי WAN או מכשירי Optimization (פיזיים או וירטואליים) מבצעים לוקלית דחיסה, Caching ותיקוני פרוטוקולים. מקמו אותם אסטרטגית:
- בסניפים גדולים
- במיקומים מרוחקים עם קישוריות מוגבלת
- בדאטה סנטרים המשרתים משתמשים רבים
המכשירים יכולים לפעול Inline או כחלק מתשתית ה־SD-WAN, לשיפור ביצועים בלי צורך בהתערבות משתמש.
מזעור Backhaul לדאטה סנטרים
ארכיטקטורות ותיקות כפו לעיתים את כל התעבורה לעבור דרך HQ או Firewall מרכזי – תופעה המכונה Backhauling. עם SASE, עדיף לאפשר Local Internet Breakouts כדי לצמצם Latency.
אופטימיזציית WAN מאפשרת שזה יעבוד ביעילות, תוך שמירה על אבטחה ועמידה במדיניות.
הפעלת Cloud Breakout ל־SaaS
חיבורים ישירים לאפליקציות ענן כמו Salesforce, Workday או Microsoft 365 מקצרים Latency ומשפרים חוויית משתמש. אבל חייבים לעשות זאת בבטחה.
השילוב של WAN Optimization עם שכבות הבדיקה של SASE מאפשר:
- ניתוב ישיר של תעבורת SaaS מהסניף
- אבטחתה עם CASB ו־SWG אינליין
- שמירה על נראות ושליטה
כלים מומלצים לניתוח וניטור
ברגע שתוכנית ה־Bandwidth וה־WAN שלכם יוצאת לדרך, נראות מתמשכת הופכת לנשק סודי. אם לא רואים איך התעבורה מתנהגת, אי־אפשר לא לאופטם אותה ולא לתקן כשיש תקלה. כאן נכנסים לתמונה כלי ניטור ו־Analytics שמספקים תובנות עמוקות על ביצועים, מגמות שימוש, צווארי בקבוק ואפילו על אכיפת מדיניות בארכיטקטורת SASE.
SolarWinds Network Performance Monitor (NPM)
אחד הכלים המהימנים ביותר בארגז הכלים של אנשי IT. מציע:
- דשבורדים בזמן אמת למצב הבריאות של הרשת
- התראות מותאמות לפי ספים (למשל Saturation של רוחב פס)
- ניתוח NetFlow לזיהוי מקורות ויעדי התעבורה
- חיזוי קיבולת (Capacity Forecasting) לתכנון עתידי
מתאים במיוחד לארגונים היברידיים שמפעילים גם ציוד On-Prem וגם קישוריות לענן.
ThousandEyes (של Cisco)
נחשב לסטנדרט הזהב לניטור תעבורה מבוססת אינטרנט וביצועי אפליקציות ענן. מצטיין ב:
- נראות מקצה לקצה – מהמשתמש ועד אפליקציית ה־SaaS
- הדמיית מסלול בזמן אמת (Path Visualization)
- ניטור איך ספקי אינטרנט חיצוניים או ספקי SASE משפיעים על ביצועי אפליקציות
- קישור בין אירועי רשת לירידות בחוויית משתמש
מושלם לסביבות SASE שבהן חלק גדול מהתעבורה יוצא אל מחוץ לארגון.
Riverbed SteelCentral
Riverbed מתמחה באופטימיזציית WAN ובנראות ביצועים. הפתרון SteelCentral מספק:
- Deep Packet Inspection (DPI) – ניתוח מעמיק של תעבורה
- ניתוח זמני תגובה של אפליקציות
- מדדי חוויית משתמש קצה (End-User Experience Scoring)
- אינטגרציה עם סביבות SD-WAN וגם עם WAN מסורתי
כלי זה שימושי במיוחד לארגונים גלובליים עם פריסה רחבה ואתרים מרוחקים.
Kentik
Kentik היא פלטפורמת Network Observability מבוססת ענן. היא מספקת:
- אנליטיקות Flow בזמן אמת בקנה מידה עצום
- זיהוי אנומליות באמצעות AI/ML
- ניטור ומיתון מתקפות DDoS
- APIs עשירים לאוטומציה ואינטגרציה עם פלטפורמות SASE
בחירה מצוינת לאדריכלי רשת שמעוניינים בתובנות נתונים בקנה מידה גבוה.
אנליטיקות מובנות ב־SD-WAN
אל תתעלמו מהיכולות שמגיעות עם הפלטפורמה שלכם. ספקי SD-WAN מובילים כמו VMware SD-WAN, Fortinet ו־Cisco Viptela כוללים אנליטיקות מובנות:
- ניטור ביצועי קווים
- שימוש באפליקציות לפי סניף
- לוגים של אכיפת מדיניות
- נתונים בזמן אמת על ניתוב דינמי (Traffic Steering)
השתמשו בהם כדי לקבל תובנות תפעוליות ולבצע שיפור מתמשך גם אחרי Cut-Over ל־SASE.
יישור אסטרטגיית רוחב פס ו־WAN עם SASE
הטעות הגדולה ביותר בפריסת SASE? להתייחס לרוחב פס ולאדריכלות WAN כאל “תוספת” במקום כאל הבסיס. אסטרטגיית SASE חייבת להתחיל מהם – ולא להסתיים שם. הם צריכים להיות משולבים באופן הדוק עם מדיניות האבטחה, בקרות הגישה והקונפיגורציות בתחנות הקצה.
בדיקת תאימות לארכיטקטורת ספק ה־SASE
לא כל ספקי SASE בנויים אותו הדבר:
- יש כאלו מבוססי ענן מלא עם PoPs מבוזרים.
- אחרים מסתמכים יותר על מודל מרכזי.
אסטרטגיית הרוחב פס והניתוב שלכם חייבת להיות מותאמת לארכיטקטורה של הספק.
שאלות שכדאי לשאול:
- האם הספק תומך ב־Local Breakout?
- איפה ממוקמים ה־PoPs ביחס למשתמשים שלכם?
- האם הוא מסוגל להתמודד עם תעבורה מוצפנת בנפחים גבוהים?
חוסר התאמה כאן עלול להוביל לביצועים ירודים ולטרבלשוטינג יקר בהמשך.
העתיד: איך להפוך את הרשת ל־Future-Proof
טכנולוגיה מתקדמת במהירות. SASE הוא לא מודל “Set & Forget” – הוא חייב לגדול עם הארגון. תכנון עתידי אומר לחשוב מעבר לרבעון הבא – לחשוב עשור קדימה.
תכננו ל־5G, Edge ו־IoT
יותר מכשירים, יותר נקודות קצה, יותר סוגי תעבורה. אסטרטגיית ה־WAN ורוחב הפס שלכם חייבת לתמוך ב־:
- טלמטריה בזמן אמת מחיישני IoT
- וידאו בנפח גבוה ממכשירי Edge
- אפליקציות קריטיות עם Latency נמוך מעל 5G
תמיכה ב־AI לניתוב חכם
פלטפורמות SASE ו־SD-WAN חדשות משלבות AI/ML לניבוי עומסים, שינוי מסלולים אוטומטי והצעת שיפורי מדיניות. נדרשת תשתית שתומכת בטלמטריה בזמן אמת ולולאות פידבק.
ארכיטקטורה סקיילבילית
חשבו מודולרי:
- האם ניתן להוסיף נקודות בדיקה ל־SASE?
- האם חוזי רוחב הפס שלכם גמישים?
- האם כלי הניטור סקיילביליים?
ודאו נראות אחרי Cut-Over
המעבר לא מסתיים ביום ההשקה. 30 הימים הראשונים קריטיים. יש לנטר:
- קפיצות Latency
- האטות באפליקציות
- תלונות משתמשים
- דפוסי תעבורה חריגים
הגיבו מהר, ותעדו לקחים לשלבי פריסה עתידיים.
שאלות נפוצות (FAQs)
מה רוחב הפס האידיאלי למשתמש ב־SASE?
אין מספר קסם, אבל כלל אצבע: 3–5 Mbps למשתמש עבור עבודה משרדית רגילה (כולל שיחות וידאו ואפליקציות ענן). משתמשים שמעבירים קבצים גדולים, מעלים מדיה או מפתחים – עשויים לדרוש 10 Mbps ומעלה. חשוב להוסיף 20–30% תקורה מעל מה שהיה נדרש לפני SASE בגלל הצפנה ובדיקות נוספות.
האם צריך WAN Optimization אם כבר יש SD-WAN?
כן. SD-WAN בוחר את הנתיב הטוב ביותר, בעוד ש־WAN Optimization גורם לתעבורה עצמה להיות יעילה יותר. דמיינו SD-WAN כ־GPS חכם, ו־WAN Optimization כטיפול שמייעל את המנוע לצריכת דלק טובה יותר. התוצאה המיטבית מתקבלת כשמשתמשים בשניהם יחד.
אפשר לפרוס SASE בלי תכנון מוקדם?
אפשר, אבל מסוכן. פריסה חפוזה בלי תכנון רוחב פס והתאמת WAN עלולה להסתיים בביצועים נמוכים, חורי אבטחה ואפליקציות שלא נגישות. זה כמו לבנות גורד שחקים בלי לבדוק את היסודות.
מה קורה אם רוחב הפס לא מספיק בזמן פריסת SASE?
צפו להאטות אפליקציות, ניתוקי שיחות וידאו, הורדות כושלות, Latency מוגבר ומשתמשים זועמים. גרוע מזה – פונקציות אבטחה כמו TLS Inspection או DLP עלולות לקרוס תחת עומס, וליצור Blind Spots בהגנה. במקרים קיצוניים – תיאלצו להחזיר את הפרויקט אחורה עד לפתרון.
כמה זמן לוקח תכנון רוחב פס?
זה תלוי בגודל הרשת ובכלים הקיימים. לארגון בינוני – 2–4 שבועות (כולל אודיט, ניתוח ורכש). לארגונים גלובליים – 6–8 שבועות אם נדרשים שדרוגי חומרה או קווי תקשורת נוספים. לא למהר – תכנון טוב חוסך פי כמה יותר זמן מכישלון בפריסה.
סיכום
מעבר לארכיטקטורת SASE הוא מהלך עתידני וחכם לכל ארגון IT. אבל לפני שנהנים מהיתרונות של אבטחה וביצועים, חייבים לוודא שהרשת מוכנה: תכנון רוחב פס ואופטימיזציית WAN הם הבסיס – לא תוספת.
מאודיט דפוסי תעבורה והתאמת רוחב פס לצרכי משתמשים אמיתיים, ועד פריסת טכנולוגיות WAN Optimization שמייעלות זרימת נתונים ומצמצמות עלויות – כל שלב הוא קריטי להכנת התשתית. דילוג על ההכנה הזו שקול לניסיון לנצח מרוץ עם גלגלים שטוחים.